ממסמך שהגיע לעיתון ידיעות תל אביב עולה כי הנהלת המרינה מתכוונת לסלק את המתגוררים ביאכטות ע"י הכבדת הנטל הכלכלי של שהותם במקום עד שיעזבו. הנהלת המרינה היא זרוע של החברה העירונית "אתרים" שהיא חברה של עיריית תל אביב יפו.

ע"פ הכתבה, חלק מדיירי "שכונת המרינה" גרים במקום משיקולים כלכליים (זול יותר מאשר דירה בעיר) וחלק תוך בחירה באורח החיים הזה. בכל מקרה, נראה שברוב המקרים מדובר באנשים ממעמד בינוני.

נראה שלהנהלת המרינה יש תוכניות "לשדרוג המרינה" למודרנית ויוקרתית (ע"פ הגדרת מנכ"ל המרינה, עופר דובנוב) ואלו אינם עולים בקנה אחד עם תושבים הנוכחיים הגרים במקום. ע"פ המסמך שהגיע לידיעות תל אביב ושכתב דובנוב:

סוגיית המגורים בכלי השיט במרינה הינה סוגיה בעייתית ויש למצוא לה פיתרון הולם ומקובל. חובה עלינו לתקוף את הבעיה במספר דרכים … לכלי השיט בהם מתקיימים מגורי קבע, תעריף דמי העגינה יהיו גבוהים ב-300 עד 400 אחוז ביחס לכלי שיט אחרים … תעריפי החשמל והמים יהיו התעריפים הגבוהים ביותר שניתן לגבות לפי חוקי מדינת ישראל … יש לגבות תשלום חודשי בסך 100 שקל על הבאת הדואר וחלוקתו לבעלי תיבות הדואר במרינה … לחייב מתקן אגירה בעלות כספית לא מבוטלת של כ-5,000 שקלים, דבר שיפחית את כמות המתגוררים במרינה, מאחר ולרוב המתגוררים במרינה אין יכולת כספית לעמוד בדבר".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה לעיתון: "מדובר בהצעה בלבד שתעלה לדיון בדירקטוריון חברת אתרים, וכך גם יש להתייחס אליה".

תופעת הלופטים היא בת מספר שנים בעיר ומתרכזת בדרום העיר ובמזרחה: פלורנטין, רחוב המסגר, נחלת יצחק, שכונת מונטיפיורי והתחנה המרכזית הישנה. מדובר לרוב בחללים גדולים, בדר"כ תעשייתים לשעבר, שהפכו לדירות מגורים.

בחלק המקרים מדובר בפעולות שלא קיבלו את כל הרשיונות הנדרשים, והעירייה אכן שולחת את פקחיה לטפל בנושא. עיתון העיר מדווח שקבוצת בעלי לופטים בנחלת יצחק חברה למפלגת הירוקים כדי להכשיר אותם כפתרון דיור לצעירים ובני מעמד הביניים:

טוני בן דוד, מיוזמי הקבוצה: "לופטים הם פתרון יצירתי למצוקת הדיור. במקום לעודד את את בעלי הלופטים שהחיו שכונות פשע ומצוקה בדרום העיר, מעדיפה העירייה לסלק אותם לערי הלווין השכנות".

מפלגת הירוקים מציעה בנייר העמדה שלה בנושא (מסמך וורד) לתת תוקף חוקי ללופטים תוך קביעת קריטריונים למגורים במבנים ואיזורים תעשייתים. כמו כן מפורטים בנייר היתרונות בפתרון שכזה: שמירה על מעמד הביניים בעיר, שדרוג תשתיות ומבנים קיימים, עירוב מגורים באיזורים כאלה מוריד את רמת הפשיעה, שיפוץ הלופטים הוא פרטי ואינו מחייב השקעה של העירייה, ובאופן כללי מדובר בפתרון יחסית מהיר.

קריאה נוספת:

• האם שכונת מונטיפיורי מתעוררת? / הארץ

הדיון בוועדת התכנון והבנייה המחוזית בנושא המגדל במתחם אסותא נדחה בעקבות מחאה ציבורית שנערכה ביום שישי האחרון. תושבי השכונה המתנגדים למגדל, ביקשו למחות על כך שהדיון בוועדה המחוזית עמד להתקיים מבלי שנשמעו כל ההתנגדויות שהוגשו ע"י תושבים וארגונים בוועדה המקומית של העירייה.

גם עמותות "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע בתל אביב הגישו התנגדויות לתוכנית (ובסה"כ הוגשו למעלה מ-200 התנגדויות). חלקן על המגדל עצמו (מיקומו והשפעתו על האיזור) וחלקן בגלל קידום תוכניות בניין נקודתיות ללא תכנון רחב של האיזור המדובר בכלל ומדיניות בנושא מגדלים בפרט.

מיטל להבי, יו"ר רשימת מרצ וחברת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תמכה בתושבים וטענה שהדיון לא התקיים מחשש להתנגדויות. לדבריה, למרות שהסמכות הסופית היא של הוועדה המחוזית, על הוועדה המקומית לדון בתוכנית כה משמעותית ולשמוע את ההתנגדויות בנושא.

בחברת חלמיש, חברה ממשלתית-עירונית לדיור, שיקום והתחדשות שכונות בת"א יפו, טוענים כנגד אהרון מדואל, מזכיר ועד כפר שלם ומספר 3 ברשימת עיר לכולנו, כי הוא "פולש". לטענתם, יושבים מדואל ואחיו על קרקע שניתן עליה פיצוי בעבר למשפחתם, ולא מוכנים להתפנות על אף שאין להם כל זכות במקום.

חלמיש הצהירה שבכוותה להגיש בקרוב תביעה נגד מדואל על מנת לפנותו מהמקום.

אהרון מדואל מכחיש בתוקף וטוען:

"כשהמשפחה פונתה הוכן תשריט משותף על ידי ועל ידי חלמיש שמעיד על השטחים שנמצאים בחזקתי כחוק. לשטח שפינתה המשפחה פלשו גורמים שונים לאחר הפינוי בלא שחלמיש ביצעה דבר בעניין… מעולם לא הוגשה נגדי תביעת בגין פלישה. מדוע עכשיו הם נזכרים לפקפק בחוקיות תפיסת השטח שלי? כאשר עיר לכולנו צוברים כוח ומאיימים על גורמים בעירייה?"

ומרשימת עיר לכולנו נמסר: "ההשמצה כאילו פלש מדואל לשטחים לא לו היא טענה שקרית הנובעת מנסיון לערער את התמיכה הגוברת בתנועה ולהטיל סטיגמה כלפי תושבי כפר שלם כולם".

ביולי 2007 סערו הרוחות בכפר שלם לאחר שפונו בכח 25 משפחות ע"י המשטרה וכוחות אבטחה. עיריית תל אביב-יפו ייפתה את כוחה של בעלת קרקע פרטית במקום לפנות גם את התושבים בקרקע בבעלות העירייה.

קריאה נוספת:

• פתאום קוראים להם "פולשים" / מירון רפפורט
• 400 שוטרים פינו 25 משפחות מכפר שלם / יגאל חי
• אני כרישת נדל"ן? ראיון עם רומה אפרתי בעלת קרקע בכפר שלם / גיא ליברמן

כלכליסט מדווח, כי ע"פ בדיקתו וע"פ תגובות של "גורמים בעירייה", התוכנית שפרסמה העירייה לדיור בר השגה לא תקודם בקרוב, אם בכלל:

"אף שהדו"ח מוכן זה זמן רב, הוא לא פורסם עד כה וגם לא יפורסם מכיוון שמדובר בתוכנית רעיונית בלבד שאינה ישימה"

ע"פ הנכתב, הסתיימה עבודת הוועדה שדנה בנושא כבר ביולי 2008, ואולם לא התפרסם עדיין כל דו"ח בנושא.

לפרטים נוספים על התוכנית, ולכתבה המלאה.

לכתבה ענתה בתגובה מישהי שהזדהתה כיעל דיין (תגובה מספר 7). בהחלט ייתכן שזו חברת המועצה, אולם אין דרך לוודא זאת. לדבריה, הוועדה ממשיכה בפעולתה, ותדון בקרוב בדיור ביפו. הדו"ח יהיה זמין כטיוטא עד שיאושר ע"י המועצה לאחר הבחירות.

בעקבות ביקור שערך בסוכה השכונתית בנווה שרת, בו שטחו תושבי השכונה את בעיותיהם בפניו, מציע המועמד לראשות העיר אורן שחור תוכנית לפיתרון הבעיות בשכונה ושיפור מעמדה.

עיקרי התוכנית:

1. השתתפות של העיריה בעלויות  שיפוץ  המיבנים בשכונה ע"י מתן מענקים והלוואות מיוחדות ללא ריבית ע"י החברות העירוניות. שחור מאמין כי לשכונה פוטנציאל גדול והיא יכולה להחשב השכונה יכולה להחשב כעתודת קרקע גדולה אם תטופל נכון.

2. שיפור הבטחון האישי ע"י הגברת סיורים של פיקוח עירוני, בעיקר בשעות הלילה.

3. הקצאת משאבים  ותקנים לעובדים סוציאליים, והפעלת מועדונים שכונתיים עם מדריכים חברתיים במקלטים ומועדונים, כדי למנוע שוטטות  בני נוער.

4. הוספת גני ילדים וכיתות לימוד בשכונה.

5. טיפוח הספורט באמצעות מימון אחזקת מגרש הכדורגל, סיבסוד השתתפות בחוגים, וכניסה לבריכה (בתשלום סימלי של התושב).

6. ביצוע  פינוי בינוי מסיבי , והקמת בנייני דיור יוקרתיים בכל השכונות החלשות במטרה למשוך אוכלוסיה חזקה. במקביל, מתן עדיפות רכישה לתושבי האיזור, כדי לאפשר להם להשאר ולגור בשכונה ובסביבתם המוכרת. אימוץ מודלים מחו"ל, בהם יזמים וקבלנים יחוייבו להקצות דירות למגורי משפחות צעירות ומיעוטי יכולת.

בסקירה ארוכה ונאה מנתחים ליאור דטל וליטל גרוסמן מדה-מרקר והעיר את תל אביב יפו בנושאים שונים ורבים.

שיפוצים ושיפור תשתיות הם ללא ספק הדוגמה הפופולרית לדברים טובים שקרו בעיר. בשנים האחרונות עומד תקציב הפיתוח על למעלה מחצי מיליארד שקלים, ואת תוצאותיו רואים ברחוב קפלן, אבן גבירול ומקומות נוספים. האיזון התקציבי מוזכר לטובה, אך הידיעות על חריגות שכר קצת מקלקלות את האווירה.

בעיית הדיור נחשבת לחמורה ביותר. מדובר בעלייה משמעותית של מחירי ההשכרה אבל גם במחסור בדירות לקנייה. הבעייה משפיעה על קצב המהגרים לעיר שהואט בשנים האחרונות. ולמרות שמספר העוזבים עד גיל 29 הצטמצם, מספר העוזבים בגילאים 30-64 דווקא עלה. רוב הדירות החדשות שנבנו בשנים 2004-2006 מיועדות לבעלי הכנסה גבוהה וגבוהה מאוד (ורובן במגדלים).

נושאים נוספים המפורטים בסקירה הם: תחבורה, יפו, צפון מול דרום, שיוויון חברתי, זיהום אוויר, איכות הקשר של העירייה עם התושב, חינוך (בתי ספר וגני ילדים) ומסחור המרחב הציבורי.

בסקירה קצרה לקראת הבחירות דן אלי סניור מ-mynet בנושאי המגדלים, החנייה והתחבורה בעיר מנקודת מבטם של רון חולדאי (תל אביב אחת), פאר ויסנר (הירוקים) ודב חנין (עיר לכולנו).

באופן לא מפתיע, מתנגדים ויסנר וחנין למדיניות הבנייה של חולדאי, למרות שבחלקה היא שמימנה (ע"י היטלי השבחה) את הפיתוח בעיר. ויסנר מציע לשנות את הליכי התכנון והבניה כך שיגדירו במפורש את המקומות בהם ניתן לבנות מגדלים, וחנין מדגיש את חשיבות השיתוף של תושבי האיזור.

בנושא התחבורה מציע חולדאי בעיקר הוספה של חניונים כדי להקל על מצוקת החנייה. גם פה מדובר בלא מעט כסף: 200 מיליון ש"ח בשנה מקנסות חנייה. פאר ויסנר מציע לשנות את מדיניות החנייה ולאפשר חנייה חינמית לתושבי העיר במשך היום (אך לשמור על החלוקה האזורית בלילה), ולירוקים תוכנית לשיפור שירות האוטובוסים העיר. דב חנין ועיר לכולנו מתרכזים בנושא זה בפיתוח משמעותי של התחבורה הציבורית שיגרום לירידה בביקוש בחנייה.

הוויכוח סביב המגדלים המתוכננים ברחוב רקאנטי ברמת אביב ג' הגיע למבוי סתום, כך מדווח עיתון צפון העיר. התוכנית לשלושה מגדלים של 26 קומות שאושרה ע"י הוועדה המקומית עוד בינואר 2008 זכתה לביקורת קשה מצד התושבים הגרים בסמוך למקום.

בעקבות התנגדות שהגישה חברת המועצה מיטל להבי (מרצ) במאי 2008 לתוכנית, הוחלט במועצת העיר לנסות להגיע לפשרה ב"שולחן עגול" בין התומכים ולבין המתנגדים. בין ההצעות שעלו כפשרות וקודמו ע"י סגנית ראש העיר יעל דיין (לשעבר מרצ, וכעת תל אביב אחת), היו שני מגדלים (במקום שלושה) וגבהים שונים הנעים בין 18 לבין 26 קומות.

מתנגדי התוכנית שבו ודרשו תכנון כולל לכל איזור רמת אביב ולשכונת רמת אביב ג' בפרט לפני אישור כל תוכנית ברקאנטי. תכנון כזה צריך לכלול, לטענתם, מיקום אפשרי למגדלים, שטחי ציבור, מוסדות וכו'.

ע"פ הדיווח של עיתון צפון העיר:

• יעל דיין ושמוליק מזרחי (תל אביב אחת ) - תמכו בתוכנית המגדלים.
• פאר ויסנר (הירוקים) - תמך בעמדת התושבים המתנגדים לתוכנית.
• ארנון גלעדי (ליכוד) - הציע הצעות פשרה המקטינה את היקף הבנייה.
• אריה שומר (כח לגימלאים) - הציע לדחות את הדיון בעירייה לאחרי הבחירות.

ואכן נראה שהדיון ידחה.

יש לציין שהותחל כבר בהכנתה של תוכנית מתאר מקומית לכל תל אביב יפו. לתוכנית זו יקח עוד מספר שנים עד שתאושר, ובכל מקרה לא צפויה לבטל אף תוכנית אחרת שאושרה לפניה.

בחודשים האחרונים מנסה העירייה לקדם פרויקט מגורים ביפו המיועד לאוכלוסיה הערבית ביפו בלבד. הפרויקט ממוקם בפינת הרחובות יפת וארליך ומיועד להכיל כ-150 יחידות דיור.

אולם מסתבר שהדבר דורש החלטת ממשלה מיוחדת. חולדאי טוען שלמרות פניותיו לבנימין בן אליעזר המשמש כשר התשתיות וכן כיו"ר הוועדה לענייני ערבים, האישור עדיין מתעכב ומונע פתרון למצוקת הדיור ביפו.