ארנון גלעדי, סגן ראש העיר, וראש רשימת הליכוד, מבקש להקים מחדש מועדון נוער ותרבות בכפר שלם בדרום העיר במיקום הצמוד לקבר מוסלמי של השייח ראאד סלאמה. הדבר צפוי לעורר התנגדות קשה של ערבים ומוסלמים בעיר, ובייחוד על רקע המהומות שהיו בעכו, והחשד שצעירים יהודים הציתו דירות של ערבים בשכונת התקווה, יש גם מי שחושש שהצעד של ארנון עלול להוביל לבעיות קשות.

ע"פ הכתב, אלי סניור, גלעדי מודע לסיכון להתלקחות בין יהודים וערבים, אבל לדברי גלעדי:

"אותי כל זה לא מעניין - אני רק רוצה להקים מועדון תרבות לנוער וצעירים במקום ששימש כבר ככזה. אם מישהו מהשמאל הקיצוני מעוניין לפעול בגלוי נגד האינטרסים של הנוער בשכונות תל-אביב, ובעד האינטרסים של אויבי ישראל - הוא יתקל בקו מאוד נחוש שלי ושל הקולות השפויים בעירייה".

חבר המועצה ג'ימי טורק (מרצ, אך אינו מתמודד בבחירות הקרובות) טוען שגלעדי מנסה להשיג פופולריות לקראת הבחירות ע"י הצגת עמדות קיצוניות, ומזהיר שפגיעה במקומות קדושים כמו מסגדים או בתי קברות תגרום להצתה.

במסגרת הבחירות בתל אביב יפו נוהגים רבים לומר שאין קשר בין ההצבעה במישור הארצי לבין ההצבעה במישור העירוני. זה נכון בדרך כלל כשמדובר בדיור, תחבורה, ניקיון, איכות סביבה וכו'. אבל זה בהחלט לא נכון כשמדובר על יחסים בין ערבים לבין יהודים. במיוחד בעיר מעורבת כמו תל אביב יפו, ראוי שכל חברי המועצה יפעלו לשיוויון ודו קיום בין תושבים יהודים לבין תושבים ערבים, ויתחשבו בצרכים והרגישויות של שני הצדדים.

קריאה נוספת:

• מה מצב הדו קיום ביפו-תל אביב?

בסקירה ארוכה ונאה מנתחים ליאור דטל וליטל גרוסמן מדה-מרקר והעיר את תל אביב יפו בנושאים שונים ורבים.

שיפוצים ושיפור תשתיות הם ללא ספק הדוגמה הפופולרית לדברים טובים שקרו בעיר. בשנים האחרונות עומד תקציב הפיתוח על למעלה מחצי מיליארד שקלים, ואת תוצאותיו רואים ברחוב קפלן, אבן גבירול ומקומות נוספים. האיזון התקציבי מוזכר לטובה, אך הידיעות על חריגות שכר קצת מקלקלות את האווירה.

בעיית הדיור נחשבת לחמורה ביותר. מדובר בעלייה משמעותית של מחירי ההשכרה אבל גם במחסור בדירות לקנייה. הבעייה משפיעה על קצב המהגרים לעיר שהואט בשנים האחרונות. ולמרות שמספר העוזבים עד גיל 29 הצטמצם, מספר העוזבים בגילאים 30-64 דווקא עלה. רוב הדירות החדשות שנבנו בשנים 2004-2006 מיועדות לבעלי הכנסה גבוהה וגבוהה מאוד (ורובן במגדלים).

נושאים נוספים המפורטים בסקירה הם: תחבורה, יפו, צפון מול דרום, שיוויון חברתי, זיהום אוויר, איכות הקשר של העירייה עם התושב, חינוך (בתי ספר וגני ילדים) ומסחור המרחב הציבורי.

קרין ספינגולד מדווחת ב"זמן תל אביב" שמנהלי בתי הספר בתל אביב-יפו קיבלו הנחיה שלא לאפשר פעילות פוליטית בבתי הספר.

עו"ד עוזי סלמן, היועץ המשפטי של העירייה, הנחה לאסור על כל פעילות פוליטית מטעם מפלגה פוליטית כלשהי במוסדות החינוך העירוניים. עם זאת, הוא ציין כי מוסד חינוך רשאי ליזום מטעמו ובפיקוחו פעילויות חינוכיות בנושאי בחירות דמוקרטיות, לרבות ארגון שיח שקוף ומאוזן בין נציגי מפלגות שונות העומדות לבחירה.

בניגוד לבחירות לכנסת בהן זכות הבחירה היא מגיל 18, בבחירות המוניציפליות יש זכות בחירה מגיל 17, ולפיכך יש תלמידי תיכון רבים היכולים להצביע בבחירות הקרובות. בתי ספר שונים ברחבי העיר אכן מתכננים רבי-שיח בין נציגי הרשימות, ורבי-שיח אלה אינם מנוגדים להנחיות היועץ.

עם זאת, פאר ויסנר, סגן ראש העיר ויו"ר הירוקים, אינו מוכן לקבל את ההחלטה, ובמכתב ששלח לשרת החינוך, יולי תמיר, הוא מצהיר ש"בתקופת מערכת בחירות, מין הראוי שבתי ספר יפתחו את שעריהם בפני כל המפלגות המתמודדות בבחירות, כדי שאלו יוכלו להציג את 'מרכולתן' בפני התלמידים. לטענתו, "הנחייתו הבלתי דמוקרטית של ראש העירייה אינה מאפשרת קיום שיח פוליטי פתוח".

עדכון: אחרי שהסתבר שעירוני ה' ביטל את הפאנל שתוכנן בבית הספר, החליטו אנשי מרצ להפגין נגד חולדאי בנושא.

בראיון משותף לאתרים שקוף ועבודה שחורה מדבר דב חנין על נושא עובדי הקבלן בכלל והעסקתם ע"י עיריית תל אביב-יפו בפרט.

תופעת עובדי הקבלן היא רעה חולה, אין לה מקום בעיר שלנו. זה לא יהיה תהליך פשוט, כמובן. יהיו הרבה התנגדויות והרבה ויכוחים. זה לא יקרה מהיום למחר, אבל אנחנו נחושים לפעול נגד התופעה הזו. זו הבטחת בחירות, ואנחנו גם מבטיחים לקיים…  אנחנו בעד העסקה מלאה, עם זכויות, לכל מי שעובד עבור העיריה… אני רוצה עירייה של עובדי עירייה. מדובר במלחמה נגד כל העולם, אבל אני מוכן למלחמה הזו.

בחזון של רשימת עיר לכולנו אפשר למצוא התייחסויות נוספות לנושא כגון:

העירייה בהנהגתנו תימנע מהעסקת עובדים באמצעות חברות קבלניות וחברות כוח אדם ותעסיק את עובדיה במישרין… עיר לכולנו מחויבת לעידוד התארגנויות עובדים, תכבד התארגנויות כאלה ותשתף עימן פעולה.

רשימת דע"ם פרסמה אתמול את מצע הבחירות שלה. עיקרי המצע הם:

1. ביטול האפליה של תושבי יפו - למען שוויון ודו קיום אמיתי, ע"י מדיניות של אפליה מתקנת והזרמת יותר משאבים מצפון העיר ליפו, כדי לקדם את רווחת התושבים, תוך כדי שתוף פעולה בין תושבי העיר הערבים ויהודים, וחיזוק הסולידריות בין כל חלקי העיר.

2. ביטול האפליה הכלכלית - למען צדק חברתי, ע"י הפניית משאבים ותקציבים ראויים, שיסייעו לציבור המוחלש להיחלץ ממצוקותיו.

3. ביטול ההעסקה הפוגענית בעיר ובעירייה - למען העסקה הוגנת. כיום העירייה מעסיקה עשרות אלפי עובדים יהודים וערבים כ"עובדי קבלן" באמצעות חברות עירוניות או עמותות פרטיות . כך מתחמקת העירייה מאחריותה לעובדיה, ורומסת ברגל גסה את זכותם הבסיסית לעבודה קבועה ולביטחון תעסוקתי. רשימת דע"ם תפעל למען קידום רווחתו של ציבור העובדים. היא תנהל מאבק עיקש למען שינוי סדרי העדיפויות של העירייה, למען קביעת רווחת האדם מעל לרווחי בעלי ההון, לחיזוק מעמד העובדים ולהפניית משאבים לתעסוקה, תרבות, חינוך ובריאות.

4. פתרון בעיית הדיור ושכר הדירה - למען מגורים הוגנים. רשימת דע"ם תקדם תוכניות לסיוע בשכר דירה לנזקקים, לזוגות צעירים ולסטודנטים, ותגדיל את מעורבות העירייה בפרויקטים לדיור ציבורי ביפו ובתל אביב.

5. נגד הפרטת החינוך העירוני - כדי להעניק חינוך שווה לכל. רשימת דע"ם תפעל על מנת לקדם פרויקטים לעידוד החינוך, ולחלוקה צודקת ושוויונית של משאבי העירייה. דע"ם תתמוך במדיניות של אפליה מתקנת של בתי הספר והמסגרות החינוכיות בדרום העיר וביפו. בנוסף, הרשימה תפעל לקידום יום לימודים ארוך, להעלאת שכרם ושיפור תנאי העסקתם של המורים, ולהגדיל את מערך היועצים החינוכיים והפסיכולוגיים בבתי הספר.

6. קידום מעמד האישה, ע"י קידום תוכניות להשלמת השכלה עבור נשים שלא זכו לסיים 12 שנות לימוד, פתיחת תוכניות להעצמת נשים ולפיתוח מנהיגות פוליטית וחברתית ופעולות ולחיזוק הסולידריות בין נשים ערביות ויהודיות. דע"ם תאבק על תנאי העסקתן של פקידות, מורות, ועובדות קבלן, ותדרוש לפתוח גני ילדים וצהרונים מסובסדים, שיספקו רשת תמיכה לנשים עובדות.

7. הגנה על מהגרי עבודה. דע"ם סבורה שזכותם של מהגרי העבודה לקבל מעמד של תושבים בעיר בה הם עובדים וחיים, ולחיות ללא פחד ממאסר וגירוש. לדע"ם ניסיון ארוך בהגשת סיוע משפטי לעובדים מקומיים ולמהגרי עבודה, ובעירייה היא תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם כל העמותות והגופים הפועלים בתחום, למען העלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

8. הגנה על התרבות ועל פועלי התרבות. דע"ם סבורה שחלק בלתי נפרד מעידוד החיים התרבותיית הוא דאגה ל"פועלי התרבות" שעומדים מאחורי המותג תל אביב - שחקנים, זמרים, משוררים וציירים. מרביתם עובדים כפרילנסרים, ללא קביעות וללא זכויות,ואינם מקבלים תמורה נאותה לעמלם. דע"ם פועלת כדי לארגן את האמנים במסגרת איגוד מקצועית שתגן על זכויותיהם.

9. הגנה על איכות הסביבה. דע"ם סבורה שבעיות התחבורה הכרוניות של תל אביב הולכות ומחמירות, ופוגעות בעיקר במי שאין להם רכב פרטי. התחבורה הציבורית יקרה, איטית ובלתי יעילה. על מנת לשנות מצב זה, יש להקדיש משאבים רבים לבניית תשתיות ולסבסד את התחבורה הציבורית, כך שתהווה אלטרנטיבה אמיתית נגישה לכל.

הנהלת איגוד ההיסעים טוענת שעיריית תל אביב עוברת על החוק מכיוון שהיא משתמשת במוניות שירות על מנת להסיע תלמידים. לטענתם, רכב המיועד להסעת תלמידים מחוייב בהיתר מיוחד ברשיון הרכב. היתר זה מבטיח כי הרכב מאובזר באמצעי בטיחות כגון פנסי הבהוב המפועלים בזמן שהדלתות פתוחות, תאורה מיוחדת וחגורות בטיחות בכל מושב. מוניות השירות (הפועלות גם בקו 4 ו-5) אינן כוללות אמצעים אלו.

העירייה מסרה בתגובה: "משרד התחבורה לא דורש ממוניות שירות אישור להסעת תלמידים ברישיון הרכב, אולם נהגים המסיעים תלמידים בכל סוג רכב מחויבים לעבור הכשרה מתאימה להסעת תלמידים, וכזו הועברה לנהגים."

לכתבה המלאה ב-ynet.

קרין ספינגולד מ"זמן תל אביב" מציגה הזנחה של מספר רב של בתי ספר ביפו פחות משבוע לפני פתיחת שנת הלימודים: חלונות שבורים, גרפיטי, ובמספר מקומות ערימות אשפה ומפגעים בטיחותיים. לעומתם, עומד בית הספר התיכון היפואי "אג'יאל" במשכנו החדש לאחר שהעירייה השקיעה בו כ-15 מיליון ש"ח.

ועד ההורים של בי"ס אחווה מתלונן על הצורך לשוב ולהתריע בפני העירייה שנה אחרי שנה על בעיות בתנאים הבסיסיים לקיום הלימודים, ואילו העירייה מוסרת שכל הליקויים והמפגעים יטופלו לפני ה-1 בספטמבר.

מירב שלמה מ-mynet מספרת לנו על מה שרבים מאיתנו לא רואים בעצמנו: מפעל ההזנה בדרום העיר המספק בעיקר ארוחות צהריים (ולפעמים גם ארוחות בוקר) ליותר מ-10,000 תלמידים בגילאי גן עד כיתה ו'. ההורים משלמים לפי יכולתם בין חצי שקל לחמישה שקלים לארוחה ולחלקם זו הדרך היחידה להבטיח ארוחה חמה לילדהם.

את מפעל ההזנה בבתי הספר העירוניים מממנת עיריית תל אביב בסך של 10 מיליון שקל בשנה, ועמותות הסיוע כגון "שולחן לשולחן" מספקות את המזון לבתי ספר נוספים.

הפרסומת המצוינת של שולחן לשולחן:

מירב שלמה מדווחת ב-mynet שהעירייה תעביר בשנה הקרובה חצי מיליון שקל למטרות חינוך בשכונות הדרומיות. מדובר בתקציב שניתן עד עתה ע"י משרד השיכון, אך המדינה החליטה להפסיק להעביר אותו.

מטרת התקציב הוא סיוע לשכונות בהן מתגוררת אוכלוסיה מעוטת יכולת לשם תגבור בשעות נוספות, מרכזי התפתחות לגיל הרך, למידה לנוער, וסיוע ללקויי למידה.

חבר מועצת העיר מטעם הליכוד, שלמה מסלאוי, הגיש הצעה לסדר בה ביקש מהעירייה לתקצב את השכונות החלשות במקום הממשלה, והצעתו התקבלה. העירייה מציינת שהיא משקיעה כבר עכשיו סכומי עתק בסיוע לשכבות החלשות, מעל ומעבר למה שהועבר ע"י הממשלה במסגרת פרויקט שיקום השכונות.

רון חולדאי התארח השבוע בפורום תל אביב של תפוז וענה על שאלות של גולשים בנושאים כמו: בתי קולנוע בעיר, מצב שכונות הדרום, שיפוץ חזיתות הבתים, תחבורה ציבורית, מתחמי בילויים, חניה, גינות, מרחב ציבורי ועוד. רוב ההודעות תקפו או ביקרו, אבל חלק גם שיבח ועודד.

כמו שאפשר היה לצפות, חולדאי לא הודה בטעויות או בעיות רציניות. הוא הסכים שקיימות בעיות בנושאים מסויימים, אבל המצב נמצא בשיפור מתמיד, וחלק מהפתרונות הם ארוכי טווח.

שאלות רבות נותרו ללא מענה, ובינהן השאלות שלי (מובאות פה בחלקן):

בראיון שנתת לדרוקר ושלח אמרת (ואני מצטט): "חייבים ליצור מציאות שמעודדת שימוש בתחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי". האם אתה יכול לתת דוגמאות קונקרטיות מהשנים האחרונות לפעולות שלך שעודדו בפועל שימוש בתחבורה ציבורית ופעולות שצמצמו בפועל את השימוש ברכב הפרטי?

האם המגדל בנווה צדק אושר ונבנה בתקופת היותך ראש העיר? מדוע היה נכון לבנות בלב שכונה היסטורית ונמוכה מגדל כל כך גבוה?

פרויקט "העיר החדשה" בשוק הסיטונאי יביא לכך שועדת קבלה פרטית תחליט מי יתגורר בשכונה שלמה בלב העיר ובאופן רשמי תעדיף מגזרים חזקים (הייטק ושוק ההון). באופן לא רשמי קיים סיכון גבוה לאפלייה של ערבים, הומואים/לסביות, חרדים, אנשים מבוגרים, וכל מי שלא מתאים לקריטריונים החסויים של הועדה הנ"ל. מה דעתך בנושא?

מדוע נערכה סלקציה של תושבים בכניסה לישיבת התקציב לשנת 2008? ממני ומחברים אחרים שביקשו להכנס לישיבה נמענה הכניסה ע"י עובד עירייה שנכח במקום ומבלי שניתנה לנו כל סיבה. לא החזקנו שלט, רמקול או ציוד אחר, הסכמנו להפקיד את תעודת הזהות שלנו (כמו שהתבקשו אחרים), ובכל זאת סרב אותו אדם להכניסנו. יש לציין שלמרות שהפגינו במקום תושבים, נשמר הסדר במקום, ואפילו אתה עברת ללא כל חשש או בעיה בין המפגינים בדרכך פנימה.