בסקירה ארוכה ונאה מנתחים ליאור דטל וליטל גרוסמן מדה-מרקר והעיר את תל אביב יפו בנושאים שונים ורבים.

שיפוצים ושיפור תשתיות הם ללא ספק הדוגמה הפופולרית לדברים טובים שקרו בעיר. בשנים האחרונות עומד תקציב הפיתוח על למעלה מחצי מיליארד שקלים, ואת תוצאותיו רואים ברחוב קפלן, אבן גבירול ומקומות נוספים. האיזון התקציבי מוזכר לטובה, אך הידיעות על חריגות שכר קצת מקלקלות את האווירה.

בעיית הדיור נחשבת לחמורה ביותר. מדובר בעלייה משמעותית של מחירי ההשכרה אבל גם במחסור בדירות לקנייה. הבעייה משפיעה על קצב המהגרים לעיר שהואט בשנים האחרונות. ולמרות שמספר העוזבים עד גיל 29 הצטמצם, מספר העוזבים בגילאים 30-64 דווקא עלה. רוב הדירות החדשות שנבנו בשנים 2004-2006 מיועדות לבעלי הכנסה גבוהה וגבוהה מאוד (ורובן במגדלים).

נושאים נוספים המפורטים בסקירה הם: תחבורה, יפו, צפון מול דרום, שיוויון חברתי, זיהום אוויר, איכות הקשר של העירייה עם התושב, חינוך (בתי ספר וגני ילדים) ומסחור המרחב הציבורי.

כולם יודעים לספר כמה קשה להשיג ראיון עם רון חולדאי, ולכן מעניין לשמוע אותו מדבר עם רזי ברקאי (גל"צ) לקראת הבחירות.

חולדאי מודה שאחת הסיבות לראיון היא קריאה לאנשים לצאת להצביע. בהתייחסות לסקר של עיתון זמן תל אביב, הוא הסביר שלדעתו הבחירות הן דוגמה לשיתוף ציבור ורואה באחוזי ההצבעה האחרונים (פחות מ-30%) מבחינת "מיעוט מכריע במקום שהרוב ילך ויצביע". ברקאי טען שמכיוון שלמתנגדים לראש עיר מכהן תמיד יש יותר מוטיביציה מאלו התומכים בו, חשוב לחולדאי לקרוא למחנה שלו לצאת ולהצביע.

עוד נושאים שעלו בראיון היו כמובן דיור ועשירים (הטענות והתשובות הרגילות) וגם מצבה של יפו. ברקאי שעובד ביפו התלונן "שהמצב נעשה יותר קשה" וש"יפו מזוהמת", ואילו חולדאי טען ש"יפה הרבה יותר נקייה משהייתה" ונתן את מדרון יפו כדוגמה להר פסולת שהופך לפארק. לא היתה התייחסות בראיון לבעיות ביפו עם מיכלי הזבל הגדולים (צפרדעים) ולמצב התברואתי ברחובות.

בנושא חנייה ותחבורה ציין חולדאי את הקפיצה במספר הנוסעים ברכבת (לדבריו, מספר הנוסעים עלה מ-4 מליון לכ-20 מיליון ב-10 השנים האחרונות), וטען כי "אני יצרתי מציאות בה אופניים הפכו לכלי רכב לגיטימי אלטרנטיבי בתל אביב יפו". הוא הזכיר את התוכנית לרה-ארגון של התחבורה הציבורית (הפעם מבלי להאשים את משרד התחבורה בעיכובה), ושב והדגיש שהרכבת הקלה היא זו שתפתור את בעיית התחבורה (דבר שמבדיל אותו מרשימות ומועמדים אחרים, שמתרכזים בפתרונות קצרי טווח המבוססים אוטובוסים).

לבקשתו של ברקאי לקבל התייחסות לטענותיה של שלי יחימוביץ' על דב חנין, הסכים חולדאי רק לומר כי "אני ציוני, אני עומד בתקווה, ילדי משרתים בצבא… וכל היתר - שהמאזינים ישפטו."

לשמיעת הראיון המלא.

דו-הקיום של ערבים ויהודים ביפו-תל אביב נחשב בעיני רבים למשהו יחסית יציב ובטוח. אבל לאור המאורעות האחרונים בעכו, ולקראת הבחירות ראוי לבחון את הנושא מקרוב.

מבחינת השקעות כספיות ואחרות מספק חולדאי נתונים על 10 מיליארד שקלים שהושקעו ביפו ב-10 השנים האחרונות בעיקר בפרויקטי נדל"ן ותשתית, הגדלת תקציב החינוך ביפו, הקמת מגרש כדרוגל, הגדלת התקנים לעובדי עירייה ערביים וכו'. מצד שני יש עדיין תלונות רבות על מצב הניקיון והתברואה ביפו, על בעיות בחינוך ועוד.

אבל אל מול הכסף עומדים גם אנשים. לאחרונה הסתבר שרוססו כתובות נאצה ביפו בנוסח "מוות לערבים" ו"ערבים בני זונות". סאמי אבו-שחאדה, מועמד מספר 2 ברשימת יאפא למועצת העיר, טוען שמדובר בפעילי ימין קיצוני המבקשים לעורר מהומות נוסח עכו, ומסביר עוד:

"המצב ביפו מאד טעון בעיקר בגלל שתי התפתחויות חשובות בתקופה האחרונה: מצוקת הדיור שחונקת את כל האוכלוסייה החלשה ביפו תחת הכסות של השוק החופשי וכניסת אוכלוסייה דתית-לאומית בהנהגת האיחוד הלאומי לערים המעורבות ולאחרונה גם ליפו"

אחמד משהרוואי, מועמד מספר 3 ברשימת מרצ למועצת העיר, דורש מהעירייה להפגין את תמיכתה בדו קיום בנושאים קונקרטיים: קידום קריאת מספר רחובות ביפו בשמות ערביים (וספציפית קריאת כיכר המשטרה על שם אנואר סאדאת), טיפול ב-500 המשפחות בשכונת עג'מי אל מול מדיניות הפינוי של מנהל מקרקעי ישראל ושיפוץ של בתי ספר רבים ביפו הנמצאים במצב רע. דברים נוספים בזכות הדו-קיום נאמרו בהפגנה של מרצ שנערכה השבוע ביפו.

בחודשים האחרונים מנסה העירייה לקדם פרויקט מגורים ביפו המיועד לאוכלוסיה הערבית ביפו בלבד. הפרויקט ממוקם בפינת הרחובות יפת וארליך ומיועד להכיל כ-150 יחידות דיור.

אולם מסתבר שהדבר דורש החלטת ממשלה מיוחדת. חולדאי טוען שלמרות פניותיו לבנימין בן אליעזר המשמש כשר התשתיות וכן כיו"ר הוועדה לענייני ערבים, האישור עדיין מתעכב ומונע פתרון למצוקת הדיור ביפו.

רשימת דע"ם פרסמה אתמול את מצע הבחירות שלה. עיקרי המצע הם:

1. ביטול האפליה של תושבי יפו - למען שוויון ודו קיום אמיתי, ע"י מדיניות של אפליה מתקנת והזרמת יותר משאבים מצפון העיר ליפו, כדי לקדם את רווחת התושבים, תוך כדי שתוף פעולה בין תושבי העיר הערבים ויהודים, וחיזוק הסולידריות בין כל חלקי העיר.

2. ביטול האפליה הכלכלית - למען צדק חברתי, ע"י הפניית משאבים ותקציבים ראויים, שיסייעו לציבור המוחלש להיחלץ ממצוקותיו.

3. ביטול ההעסקה הפוגענית בעיר ובעירייה - למען העסקה הוגנת. כיום העירייה מעסיקה עשרות אלפי עובדים יהודים וערבים כ"עובדי קבלן" באמצעות חברות עירוניות או עמותות פרטיות . כך מתחמקת העירייה מאחריותה לעובדיה, ורומסת ברגל גסה את זכותם הבסיסית לעבודה קבועה ולביטחון תעסוקתי. רשימת דע"ם תפעל למען קידום רווחתו של ציבור העובדים. היא תנהל מאבק עיקש למען שינוי סדרי העדיפויות של העירייה, למען קביעת רווחת האדם מעל לרווחי בעלי ההון, לחיזוק מעמד העובדים ולהפניית משאבים לתעסוקה, תרבות, חינוך ובריאות.

4. פתרון בעיית הדיור ושכר הדירה - למען מגורים הוגנים. רשימת דע"ם תקדם תוכניות לסיוע בשכר דירה לנזקקים, לזוגות צעירים ולסטודנטים, ותגדיל את מעורבות העירייה בפרויקטים לדיור ציבורי ביפו ובתל אביב.

5. נגד הפרטת החינוך העירוני - כדי להעניק חינוך שווה לכל. רשימת דע"ם תפעל על מנת לקדם פרויקטים לעידוד החינוך, ולחלוקה צודקת ושוויונית של משאבי העירייה. דע"ם תתמוך במדיניות של אפליה מתקנת של בתי הספר והמסגרות החינוכיות בדרום העיר וביפו. בנוסף, הרשימה תפעל לקידום יום לימודים ארוך, להעלאת שכרם ושיפור תנאי העסקתם של המורים, ולהגדיל את מערך היועצים החינוכיים והפסיכולוגיים בבתי הספר.

6. קידום מעמד האישה, ע"י קידום תוכניות להשלמת השכלה עבור נשים שלא זכו לסיים 12 שנות לימוד, פתיחת תוכניות להעצמת נשים ולפיתוח מנהיגות פוליטית וחברתית ופעולות ולחיזוק הסולידריות בין נשים ערביות ויהודיות. דע"ם תאבק על תנאי העסקתן של פקידות, מורות, ועובדות קבלן, ותדרוש לפתוח גני ילדים וצהרונים מסובסדים, שיספקו רשת תמיכה לנשים עובדות.

7. הגנה על מהגרי עבודה. דע"ם סבורה שזכותם של מהגרי העבודה לקבל מעמד של תושבים בעיר בה הם עובדים וחיים, ולחיות ללא פחד ממאסר וגירוש. לדע"ם ניסיון ארוך בהגשת סיוע משפטי לעובדים מקומיים ולמהגרי עבודה, ובעירייה היא תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם כל העמותות והגופים הפועלים בתחום, למען העלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

8. הגנה על התרבות ועל פועלי התרבות. דע"ם סבורה שחלק בלתי נפרד מעידוד החיים התרבותיית הוא דאגה ל"פועלי התרבות" שעומדים מאחורי המותג תל אביב - שחקנים, זמרים, משוררים וציירים. מרביתם עובדים כפרילנסרים, ללא קביעות וללא זכויות,ואינם מקבלים תמורה נאותה לעמלם. דע"ם פועלת כדי לארגן את האמנים במסגרת איגוד מקצועית שתגן על זכויותיהם.

9. הגנה על איכות הסביבה. דע"ם סבורה שבעיות התחבורה הכרוניות של תל אביב הולכות ומחמירות, ופוגעות בעיקר במי שאין להם רכב פרטי. התחבורה הציבורית יקרה, איטית ובלתי יעילה. על מנת לשנות מצב זה, יש להקדיש משאבים רבים לבניית תשתיות ולסבסד את התחבורה הציבורית, כך שתהווה אלטרנטיבה אמיתית נגישה לכל.

הרשימה היפואית למועצת העירייה "יאפא" פתחה אתמול את קמפיין הבחירות שלה. הרשימה מורכבת בעיקר מפעילי המפלגות בל"ד וחד"ש ומתרכזת ביפו ותושביה. לדברי ח"כ מוחמד ברכה (יו"ר חד"ש) סכנות ממשיכות לרחף מעל ראשיהם של תושבי יפו הערבים בכל תחומי החיים: בתשתיות, בצווי ההריסה, במערכת החינוך, בתרבות ובשירותים הסוציאליים.

אחד הנושאים הבוערים ביפו הוא מצוקות הדיור והגירוש או ה"טרנספר השקט" כהגדרת התושבים של חברת עמידר שמתבצע בעיקר בשכונת עג'מי: תושבים ערבים ותיקים ומעוטי יכולת בחוץ, תושבים יהודים חדשים ועשירים בפנים. בעמידר טוענים שהם פועלים נגד מפירי חוק תוך שמירה על איזון בין נכסי ציבור ורגישות לדיירים.

מנכ"ל המשלמה ליפו בעיריית תל אביב, גלעד פלד, טוען שהעירייה מנסה לקדם פתרונות: רון חולדאי רתם שרים לאישור וביצוע פרויקט מגורים לערביי יפו ברחוב ארליך, והעירייה אף יזמה פגישות גישור בין התושבים לבין עמידר.

מאמרים קשורים:

• בתי ספר ביפו לא ערוכים לפתיחת שנת הלימודים
• קריאה לרשימה ערבית-יהודית
• אסמא אגבראייה נגד חד"ש

קרין ספינגולד מ"זמן תל אביב" מציגה הזנחה של מספר רב של בתי ספר ביפו פחות משבוע לפני פתיחת שנת הלימודים: חלונות שבורים, גרפיטי, ובמספר מקומות ערימות אשפה ומפגעים בטיחותיים. לעומתם, עומד בית הספר התיכון היפואי "אג'יאל" במשכנו החדש לאחר שהעירייה השקיעה בו כ-15 מיליון ש"ח.

ועד ההורים של בי"ס אחווה מתלונן על הצורך לשוב ולהתריע בפני העירייה שנה אחרי שנה על בעיות בתנאים הבסיסיים לקיום הלימודים, ואילו העירייה מוסרת שכל הליקויים והמפגעים יטופלו לפני ה-1 בספטמבר.

מאת: עומר סיקסיק, התפרסם במקור ב-4.5.08 באתר הגדה השמאלית.

לאחר שיסתיימו "אירועי ה-60″ המתוכננים בקרוב, נעמוד בפני מצג שווא נוסף, יקר וצעקני אף מקודמו: חגיגות "100 שנה לתל אביב", שמתכננת עיריית תל אביב-יפו על חשבון משלם המסים.

שום עיר חדשה לא נוסדה בשנת 1909. באותה שנה קמה שכונה נוספת בשוליה על העיר יפו, בשם "אחוזת בית". ב-1924 הפכה אותה שכונה לעיר עצמאית בשם תל אביב, וב-1950 סופחה יפו לשטחה של תל אביב, כצעד האחרון בנאכבה שעברה העיר יפו, "כלת פלסטין", היישוב הערבי הגדול בארץ, אשר מרבית תושביו גורשו באכזריות שלא תתואר במהלך המלחמה ב-1948.

אנו סבורים שבמיוחד בעת מסע התעמולה הראוותני המתוכנן לשנה הבאה חשוב שבמועצת העיר תהיה נציגות אותנטית לקהילה הערבית בעיר יפו, אשר מאז סיפוחה הכפוי לתל אביב סובלת מדיכוי ומהזנחה מכוונים מצד השלטון המרכזי והשלטון המקומי. זאת כחלק מהאפליה הכוללת נגד האוכלוסייה הערבית בישראל.

מטרת האפליה נגד ערביי יפו – ובמיוחד גל הריסת הבתים והתביעה לפינוי בתים נוספים מיושביהם שהתגבר בזמן האחרון – היא להביא לשינוי המאזן הדמוגרפי בעיר באמצעות ביצוע מעין טרנספר שיביא לצמצום ניכר של האוכלוסייה הערבית ביפו כחלק ממדיניות ה"ייהוד" של יפו.

ביפו לא מדובר רק בתופעה נוספת של ניסיון לנשל בעלי בתים עניים מבתיהם כדי לתת את הקרקע לבעלי הון ולכרישי נדל"ן – כמו בשכונות בתל-אביב – אלא במדיניות של אפליה לאומית מובהקת.

שותפות הגורל של תושביה הערבים של העיר יפו מאפילה על הבדלי מוצא, דת או השקפה. לכן אנו קוראים לכל הכוחות, הארגונים, הזרמים והמפלגות בקהילה הערבית בעיר יפו להתאחד לרשימה אחת שתתמודד בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו (נובמבר, 2008). עם זאת על רשימה זו לכלול גם את כל הכוחות המתקדמים ואת כל שוחרי השלום והשוויון העקביים בקרב האוכלוסייה היהודית בשתי הערים, תל אביב ויפו.

רשימה ערבית-יהודית כזו צריכה להחיל במצעה בין היתר נושאים מרכזיים שעליהן נאבקנו בבחירות המוניציפליות בעבר:

הפסקת אפלייתם ונישולם של ערביי יפו, מלחמה בעוני ובפערים החברתיים, קידום זכויות העובדים, שמירת איכות הסביבה, התנגדות להפרטה ולמכירת שתי הערים לכרישי נדל"ן ועוד ועוד.

אנו סבורים שרשימה ערבית-יהודית, שבסיסה יהיה אחדות אותנטית של מרב הכוחות הפוליטיים בקרב האוכלוסיה הערבית ביפו, תקדם באופן הנאמן והעקבי ביותר את כל הנושאים והעקרונות הכלולים במצע חד"ש בתחום שתי הערים, תל אביב ויפו.

אנו תומכים בהידברות עם כל הכוחות הפוליטיים המצדדים בעמדות שהוזכרו, ושואפים לברית רחבה ככל האפשר בתחומי תל-אביב ויפו.

עדכון 4.9.08: עומר סיקסיק עומד בראש רשימת יאפא.

עיריית תל אביב יצאה בהכרזה על קידום פרויקטים של כ-1700 יחידות דיור מוזלות. מדובר בתוכניות למתחם הגדנ"ע בנווה עופר ובמתחם נס לגויים על דרך בן צבי ביפו. התוכנית המקודמת על ידי רון חולדאי מתבססת על המלצותיה של ועדה בראשותו של סגן ראש העיר, ארנון גלעדי שעבדה במהלך שמונת החודשים האחרונים.

בעקבות העליות המשמעותיות במחירי השכירות והדירות בשנים האחרונות גבר הלחץ הציבורי על העירייה לספק פתרונות תחת הכותרת "דיור בר השגה". לפני כשמונה חודשים הקים רון חולדאי ועדה בראשותו של סגן ראש העיר ארנון גלעדי שהמליצה על הקמת כ-1,700 יחידות דיור מוזלות במתחם הגדנ"ע בנווה עופר ובמתחם נס לגויים על דרך בן צבי ביפו.

הקריטריונים המומלצים לקבלת זכאות הם:

• לפחות 3 שנים ותק כתושבי תל-אביב-יפו (לפי תעודת תושב).
• הכנסה: עד משכורת ממוצעת במשק (רף נמוך יותר ייקבע בפרויקטים מיוחדים).
• אין בעלות על דירה אחרת.
• ילדים בגיל בית ספר, אך אחוז מסוים של דירות יוקצו לצעירים ללא ילדים, במיוחד בפרויקטים בבנייה גבוהה וצפופה.

ביצוע התוכניות צפויות מן הסתם להארך מספר שנים.

קריאה נוספת:

• יואב גולדרינג מ"עיר לכולנו" מתעמת עם ארנון גלעדי בנושא

עיתון ידיעות תל אביב סקר בסוף שנת 2007 מספר בתי ספר יסודיים בדרום העיר. לדבריו, בתי ספר אלו ממשיכים להציג רמת נמוכה של אנגלית, מתמטיקה ועברית למרות השקעה כספית משמעותית של העירייה.

לדוגמה, לבית הספר היסודי אחווה ביפו, מוזרם התקציב הגבוה ביותר בעיר — פי שלושה מבית ספר יסודי בצפון העיר. אבל נראה שהעדר תוכנית כוללת המכילה יעדים, מדדים ומנגנוני מעקב ובקרה מונע מהכסף להפוך לתוצאות בשטח.