הסכם עודפים יכול לצמצם את האפשרות "לאבד קולות" ע"י העברת עודפי קולות בין שתי רשימות. הסכמים אלו מפורסמים לפני הבחירות כדי שהמצביעים יוכלו לשקלל אותם בבחירה שלהם.

ע"פ הליך הבחירות, נקבע מספר קולות מסוים הנדרש לכל מנדט. מספר זה נקרא "המודד". אבל לרוב, לא מקבלות הרשימות מספר מדויק של קולות לפי אותו מודד, אלא נשאר להם "עודף" של קולות. אם שתי רשימות חתמו על הסכם עודפים ושתיהן עברו את אחוז החסימה, יצטרף העודף הקטן למספר הקולות של הרשימה בעלת העודף הגדול. ולמי שמעוניין יש גם דוגמה בסוף.

אלו הסכמי העודפים שנחתמו במסגרת הבחירות הקרובות, וצריך לזכור שהצבעה לאחת עשויה במקרים מסוימים לחזק את השניה:

• הרשימה של אורן שחור עם צדק חברתי
• הירוקים עם רוב העיר
• כח לגימלאים עם תל אביב 1
• מרצ עם לתת לחיות
• עיר לכולנו עם יאפא
• התל אביבים עם דלת פתוחה

שאר הרשימות לא חתמו על הסכם עודפים.

אם לאחר חלוקת המנדטים שכללה את הסכמי העודפים, עדיין לא חולקו כל 31 המנדטים של המועצה, תקבל הרשימה עם העודף הגדול ביותר את המנדט הבא וכך הלאה.

והנה דוגמה פשטנית בכמה מספרים (בניסיון לא להפחיד אנשים שלא כך כל אוהבים מתמטיקה):

במועצת הירקות 6 מושבים. בבחירות משתתפות מפלגת החצילים, מפלגת הקישואים ומפלגת הבטטות. שתי המפלגות הראשונות חתמו על הסכם עודפים, ואילו השלישית לא.

נאמר שכל מנדט שווה 4,000 קולות, ואלו היו תוצאות הבחירות:

• מפלגת החצילים - 14,000 קולות
• מפלגת הקישואים - 7,000 קולות
• מפלגת הבטטות - 7,500 קולות

בחלוקה הראשונה:

• מפלגת החצילים  - 3 מנדטים ועודף של 2,000 קולות
• מפלגת הקישואים - מנדט אחד ועודף של 3,000 קולות
• מפלגת הבטטות - מנדט אחד ועודף של 3,500 קולות

בגלל הסכם העודפים עובר העודף של החצילים לרשות הקישואים: יחד 5,000 קולות המעניקים לקישואים את המנדט השני שלהם. קולות העודף של מפלגת הבטטות "הלכו לאיבוד". והתוצאות הסופיות:

• מפלגת החצילים  - 3 מנדטים
• מפלגת הקישואים - 2 מנדטים
• מפלגת הבטטות - מנדט אחד