יוסי גורביץ', בעל הבלוג הפופולרי "החברים של ג'ורג'" אינו תושב תל אביב-יפו ובכל זאת מתעניין בבחירות בעיר. למי שעוקב אחרי הבלוג די ברור שהוא לא יתמוך ברון חולדאי, אבל הוא גם לא ממהר לתמוך בדב חנין, כפי שאולי ציפו חלק מקוראיו. גורביץ' מודה שאינו בקיא במערכת הפוליטית בתל אביב, אך מעלה מספר טיעונים שמפריעים לו בעצם המועמדות של חנין:

• ההתלהבות מחנין נראית לו כטרנד.
• חנין לא הספיק לסיים אפילו קדנציה אחת בכנסת, ובכך מאכזב את בוחרי חד"ש שהצביעו עבורו, ומעמיד בספק את רצינותו.
• חנין עשוי לעורר קיטוב בעיר, ולמרות שקיטוב הוא לגיטימי, הוא יקשה על ניהול העיר.
• לחנין אין מספיק ניסיון ביצועי.

הדיון שהתעורר בעקבות הטקסט (ומופיע בתגובות אליו) הוא מעניין ויחסית רציני יותר מדיונים במקומות אחרים ברשת. במרכזו עלה ההבדל בין האפשרויות התיאורטיות לבחירת מועמד לראשות עיר לבין האפשרויות המעשיות (קרי המתמודדים הקיימים). והאם כל אי-תמיכה בחנין היא בהכרח תמיכה בחולדאי? גם מקומן של התגובות-בשכר לא נפקד והמלחמה בהן מצד תומכי חנין ברשת.

בין המגיבים היו גם מי שהתנגדו לדבריו של גורביץ'. לטענתם, התמיכה האקטיבית של אנשים בדב חנין היא לא דבר שמאפיין טרנדים. אחרים הסבירו שגם אם הם מסכימים חלקית לדברים, הם מעדיפים את חנין על פני כל המועמדים האחרים הקיימים. גורביץ' עצמו הסכים איתם, הלכה למעשה, כשכתב במהלך הדיון שאילו היה תושב תל אביב, סביר להניח שהיה "סותם את האף" ומצביע לחנין.